הגעתם להבנה שהדרך המשותפת יחד, כבני זוג, הגיעה לסיומה ונדרש להיפרד. איך נכון יהיה לעשות זאת? הליך גישור אל מול הליך משפטי – מספר תובנות
ההחלטה על פרידה, לרוב, אינה פשוטה. היא מלווה בקושי רגשי הטמון בהבנה, שפרק מסוים בחיים הסתיים ויש לצעוד לקראת הפרק הבא. אי הוודאות מהשלכות הפרידה על הילדים, עלינו, על העתיד הכלכלי, מחייבת אותנו להיות בשליטה ולמזער נזקים.
אך כיצד נוכל להיות בשליטה, כשאנו עסוקים בהישרדות, כאשר אנו מונעים מפחד, שמא הקרקע תישמט תחת רגלינו?
מסביבנו חברים ובני משפחה, שחלקם כבר היו בהליך פרידה. לכל אחד עצות ותובנות אחרות.
"משמורת מלאה", "משמורת משותפת", "הסדרי שהות", "מזונות", "איזון כלכלי", "פירוק שיתוף" ועוד. מושגים רבים נזרקים לאוויר וצריך לקבל החלטה. לנהוג באחריות, בשיקול דעת, לדאוג לאינטרסים שלנו ושל הילדים, ואם אפשר, וזה לא הרבה מדי לבקש – גם להיפרד יפה, ולשמור על מערכת יחסים מכבדת ונעימה.
האם זה אפשרי?
מהו הליך גישור בגירושין וכיצד תדעו אם הוא מתאים לכם?
גישור בין בני זוג, הוא הליך רצוני, בו ניתנת לבני זוג האפשרות לנהל דיאלוג ולהגיע להסכמות בכוחות עצמם ובסיוע צד ג' ניטרלי – מגשר מוסמך. הליך הגישור מתמקד ביחסים בין בני הזוג ויש בו דגש על העצמת הצדדים, באמצעות מתן מרחב לביטוי הרצון, הצרכים והאינטרסים, של כל אחד מהם.
המפגשים נעשים בחדר הגישור, להבדיל מאולם בית המשפט, ובני הזוג הם אלו שמנווטים את ההליך ולא שופט או דיין. בני הזוג יכולים לומר כל שעל ליבם, מבלי שיהיו נתונים לביקורתו של שופט ומבלי שהדברים שנאמרו יוכלו לשמש נגדם בהליך משפטי.
בני הזוג הם הדוברים של עצמם, ללא תיווך, ללא פילטרים והם יכולים להעלות בחדר הגישור כל סוגיה, גם אם היא, על פניו, אינה קשורה לנושא שנדון.
מטרת ההליך, היא להותיר את השליטה בידי בני הזוג, ולאפשר להם לכתוב בעצמם את פסק הדין – אין אדם המכיר את המשפחה שלהם, טוב מהם.
בני הזוג קובעים את העקרונות על פיהם יפעלו ממועד הפרידה, תוך הכרה הדדית בצרכים הייחודיים של כל אחד מהם.
כל אחד מבני הזוג, יכול להחליט, בכל עת, כי הוא אינו רוצה להמשיך בתהליך ולפנות לבית המשפט לשם ניהול התביעות.
ככל שבני הזוג מצליחים לגבש הסכם, המקובל על שניהם, הם מגישים אותו לאישור בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני. בני הזוג מוזמנים לדיון במהלכו מוודא השופט/הדיין, כי כל אחד מבני הזוג מבין את הוראות ההסכם ומשמעויותיו, ובסופו של דיון ניתן להסכם תוקף של פסק דין.
ההיבטים הרגשיים בהם עוסק הליך הגישור:
במקביל לעיסוק הפרקטי בסוגיות של משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, איזון זכויות וכיוצא באלה, גישור בהליך פרידה, פועל גם בהיבט הרגשי, ומטרתו ליצור תשתית נכונה ויציבה לתקשורת בין בני הזוג לתקופה שלאחר הפרידה.
העיסוק בהיבטים הרגשיים של הגירושין, מאפשר לבני הזוג להתמודד בצורה בלתי אמצעית עם המשבר, להציף נושאים אינטימיים ולנהל שיח ישיר בסוגיות הכואבות. הוא מאפשר לבני הזוג לשחרר את הכעס ולפנות מקום להבנה ולהכלה. וחשוב לא פחות, הגישור מאפשר לבני הזוג לנהל תקשורת בריאה ומיטבית בכל נושאים הקשורים לילדים המשותפים.
יתרונות הליך הגישור אל מול ההליך המשפטי:
זמן וכסף – הליך גישור מהיר יותר וזול יותר, בהשוואה להליך משפטי.
בהליך משפטי, הדיונים נקבעים בהתאם ליומנו העמוס של בית המשפט/בית הדין. לעיתים יש להמתין חודשים ארוכים בין דיון לדיון, ופס"ד בתיק, יכול להינתן גם מספר שנים ממועד הגשת התביעות.
גישור, לעומת זאת, מתנהל בדרך כלל על פני מספר מצומצם של פגישות, הנקבעות בהתאם לקצב הרצוי לצדדים וללוחות הזמנים שלהם.
הגישור משאיר את השליטה בידי בני הזוג – בני הזוג יודעים טוב יותר מכל שופט, מה יהיה נכון עבורם ועבור ילדיהם, וניתנת להם האפשרות לנסח את פסק הדין ולקבוע את הוראותיו בעצמם.
הגישור מאפשר פתרונות יצירתיים – בידי המגשר ובני הזוג ניתנת האפשרות להגיע לפתרונות יצירתיים, בכל סוגיה. זהו כלי שאינו תמיד מצוי בארגז הכלים של השופט, אשר נדרש לפסוק על פי הדין והפסיקה.
דיאלוג בין בני זוג, לעומת דיאלוג בין עורכי דין – בהליך הגישור, בני הזוג מנהלים את השיח בעצמם, ועורכי הדין אינם מדברים מעל לראשיהם. תפקידו של המגשר הוא לדאוג לכך, שהשיח מנוהל באופן שמכבד ומעניק לכל צד את האפשרות להביע דעתו, רצונו ורגשותיו.
בנוסף, בהליך משפטי, פעמים רבות, ננקטים הליכים חד צדדים, כצעד טקטי, שכל מטרתו להגביל ולפגוע בצד האחר (הטלת עיקולים, הגבלת יציאה מהארץ, הרחקה ממקום מגורים וכיו"ב) הליכים אלו מלבים ומחריפים את הסכסוך.
אווירה נעימה ומאפשרת – בבית המשפט, ישנה תחושה של זרות, של יראה וניכור. מסדרונות בית המשפט גדושים בעו"ד ובזוגות אחרים. באולם בית המשפט יש חלוקה לצדדים, התובע יושב בצד שמאל והנתבע בימין. השופט יושב מעל במה, מורם וגבוה מהנוכחים באולם. לעומת זאת – הליך גישור מתנהל באופן אינטימי, בני הזוג והמגשר נוכחים לבדם. בדרך כלל ההליך מתנהל בחדר נעים, סביב שולחן עגול, בני הזוג אינם נדרשים לפגוש בזוגות רבים, לשתף ולהשתתף, ברגעים האינטימיים.
הגישור מאפשר לבני הזוג לקיים תקשורת טובה גם לאחר הליך הפרידה – ההסכם אליו מגיעים בני הזוג, נעשה תוך ראיית הצרכים והמגבלות של שני בני הזוג וכל אחד מהם נדרש לעשות ויתור כלשהו, כך שאין צד מנצח וצד מנוצח.
בהליך המשפטי ,לעומת זאת, יש בדרך כלל "מנצח", שצרכיו ורצונותיו מתמלאים, ו"מפסיד" שקיבל פחות משדרש. תחושת המאבק בהליך המשפטי מעצבת, על פי רוב, גם את יחסי בני הזוג לאחר הגירושין ומותירה, חלל של ניכור, כאב ולעיתים אף שנאה. לעומת זאת, הדיאלוג המתקיים בהליך הגישור, מעלה הסבירות, כי בני הזוג יוכלו לנהל תקשורת מכבדת ומיטיבה גם לאחר סיום ההליך.
בני הזוג 'מחויבים' יותר להסכם שהם ניסחו בעצמם – בני זוג שהגיעו להסכם באמצעות הליך גישור, נוטים יותר לכבד את הוראות ההסכם ואינם מרגישים, כי הוא 'נכפה' עליהם.
לעומת זאת, בן זוג שניהל הליך משפטי שבסופו ניתן פסק דין, יכול לבחור לערער על פסק הדין לערכאה גבוהה יותר, כשהוא אינו מרוצה מתוצאותיו.
אין ספק – להליך הגישור יתרונות רבים הפרוסים על פני המרחב הכלכלי והרגשי של בני הזוג והמשפחה. יתרונות אלו מאפשרים לבני הזוג, להצטייד בארגז כלים מותאם ליציאה לפרק ב' בחייהם, והוא נותן בידיהם היכולת, להתמודד עם השלכות הפרידה.
הגישור אינו בהכרח מצליח אצל כולם, ויש בני זוג, אשר הדרך היחידה עבורם לסיים המחלוקות, היא באמצעות שופט, הפוסק את הדין. אולם, תמיד כדאי, לפני שיוצאים למערכה, לתת הזדמנות לדיאלוג מכבד, סביב שולחן הגישור. מקסימום – זה יצליח.
