פסק הדין שניתן בבע"מ 919/15, בחודש יולי 2017, קבע הלכה חדשה של בית המשפט העליון, בנוגע למזונות ילדים בגילאי 6-15. ההלכה הובילה לרפורמה בחלוקת נטל החיוב במזונות, והיא קובעת, כי החיוב יחול במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת הנטל ביניהם, תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות, כושר השתכרותם היחסי וחלוקת זמני השהות של הילדים, עם כל אחד מההורים.
ההלכה, אינה חלה רק על מקרים של משמורת משותפת ועל הורים בעלי יכולת השתכרות שווה, והיא קובעת, כי יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי הפרמטרים הבאים:
- צורכי הילדים.
- יכולותיהם הכלכליות של ההורים.
- קביעת היחס בין היכולות הכלכליות של הורים.
- חלוקת הסדרי השהות בפועל בין ההורים.
השינוי שהביאה ההלכה החדשה, הביא לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה דיונים בשאלות חשובות, וביניהן:
- האם ההלכה חלה רטרואקטיבית על פסקי דין שניתנו לפני ה- 19.7.17 (מועד מתן פס"ד בבע"מ)?
- האם יש להבדיל בין מזונות שנקבעו בהסכם שאושר טרם פרסום ההלכה ובין מזונות שנקבעו בפס"ד, טרם מועד זה?
- האם עצם קיומה של הלכה חדשה, מהווה שינוי נסיבות מספק לצורך דיון מחדש בקביעת סכום המזונות?
ככלל, פסק דין למזונות, אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בבקשה לקיים דיון מחודש בסוגיית המזונות, אולם זאת, בכפוף, להוכחת התנאי, כי חל שינוי מהותי בנסיבות, המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. הנטל להוכיח את השינוי ומהותו, מוטל על התובע.
מה יכול להיחשב כשינוי נסיבות מהותי?
מעבר של האם להתגורר עם בן/בת זוג חדש/ה (הפחתה בהוצאת רכיב המדור), או, ירידה בשכר ההורה המבקש (הנושא בתשלום המזונות), או, עלייה בשכרו של ההורה האחר – ולצד אלו שינוי לרעה /הטבה משמעותית במצב כלכלי, או, שינוי לרעה במצב בריאותי המביא לירידה בשכר לאורך זמן. ועוד. לא קיימת רשימה סגורה וכל מקרה נבחן לגופו.
בנוסף לבדיקת שינוי הנסיבות, יש לבחון את תום הלב של התובע, היעדר תום לב בהגשת התביעה (לדוגמה, אי תשלום מזונות באופן סדיר, אי עמידה בהסדרי השהות שנקבעו וכו'), ימנע מהתובע להיכנס בדלתו של בית המשפט.
עיון בפס"ד שניתנו לאחר פרסום ההלכה, מעלה, כי ככלל, לא ניתן לראות בשינוי שנעשה בעקבות ההלכה החדשה ,כשלעצמה, נסיבה מספקת, אשר בכוחה להצדיק לבדה, את התערבות בית המשפט בתיקי מזונות, אשר נידונו והסתיימו לפני פרסום ההלכה.
עוד עולה, כי קיים קושי גדול יותר להביא לשינוי, בתיקים בהם המזונות נקבעו בהסכם, לעומת תיקים בהם התנהל דיון וניתן פס"ד, במקרים כאלה, נדרש להוכיח שינוי נסיבות יותר משמעותי ולהראות, שלא היו בהסכם ויתורים בסכום המזונות, תמורת איזון לא שוויוני ברכוש.
המציאות אליה אנו נחשפים היום היא, קיומם של שני סוגי אבות, אלו אשר עניינם נדון ונפסק לפני ה- 19.7.17, ואלו אשר עניינם נדון ונפסק לאחר ה- 19.7.17 – ההבדלים בין סכומי המזונות שנדרש לשלם כל אחד מסוגי האבות ,יכולים להיות עצומים! גם כאשר מדובר בנסיבות זהות.
האם זה ראוי? צודק? שוויוני?
שופטי בית המשפט לענייני משפחה חלוקים בשאלות אלה.
מצד אחד – ניצב פס"ד של כבוד השופט אליאס, בו נקבע, כי ההלכה בבע"מ 919/15, עשויה כשלעצמה, להוות שינוי נסיבות מהותי, אשר יש בו כדי להצדיק עיון מחדש בפסיקת מזונות קודמת.
המצדדים בעמדתו של כב' השופט אליאס טוענים, כי המשך הנשיאה בנטל, כפי שהיה עד למועד פרסום ההלכה החדשה, מהווה פגיעה ביכולתם של אבות רבים לספק לילדיהם הקטינים את צורכיהם ביחס להכנסותיהם.
גם מבחינת עיקרון השוויון, טוענים המצדדים בגישה זו, ספק אם ניתן לאפשר קיום של דור אבות המחויב במזונות עפ"י קריטריונים שהיו בטרם פורסמה ההלכה ודור אבות המחויב במזונות, מופחתים, לאחר פרסום ההלכה.
מן הצד השני – ניצבים שורה של פס"ד הקובעים, כי לא ראוי להחיל את הלכת בע"מ 919/15 באופן רטרואקטיבי, בתיקים בהם ניתן פס"ד, עוד בטרם פרסום ההלכה, אלא רק ממועד פרסום ההלכה ואילך.
המצדדים בגישה זו טוענים, כי מתן אפשרות לפתיחה של ההסכם שנכרת בין בני הזוג, עלול להביא לפגיעה בחופש החוזים. עוד הם מציינים, כי יש להניח, שבעת הסכמת הצדדים על סכום מזונות, הם ידעו, כי תיתכן אפשרות בה הדין ישתנה, וכי הסכם גירושין הוא הסכם מורכב הכולל הסכמות תלויות שבמרחק הזמן, לא ניתן לבודד ביניהן. בנוסף טוענים המצדדים בגישה זו, כי קיימת חשיבות גדולה בשמירה על היציבות המשפטית, על עיקרון סופיות הדיון ועל מניעת הצפת בתי המשפט.
נוכח אי הוודאות, פורסמה בחודש יולי 2019, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפיה – ההלכה החדשה, אינה מהווה שינוי נסיבות כשלעצמו, כנסיבה יחידה, וכי המבחנים שחלו בעבר, באשר לשינוי המזונות, ימשיכו לחול כפי שהיו.
אין ספק, כי הדיון שהתעורר סביב השלכותיה של ההלכה החדשה, מחייב לבחון את עיקרון היציבות, את החשש מפני הצפת המערכת ואת חשיבותו של עיקרון סופיות הדיון – אל מול אלה, חובה עלינו לבחון גם את שיקולי הצדק והשוויון, בין הנושאים בנטל המזונות.